MAMMA MOLD
אני:
גוף, 58 ק"ג, 4 בנים, בעל אחד, אישה, אמא, מפרנסת,
מנהלת בית, מנקה, אופה, מבשלת, מכבסת, אוהבת, מלטפת, מחנכת,
סטודנטית, יוצרת, אמנית...
עשויה שכבות
שכבות של מחשבות
שכבות של תפקידים
שואלת את עצמי האם והכיצד נולדתי לתוך כל המערך הזה ולא שאלתי שאלות,
פשוט גלשתי אל המקום שבו אני נמצאת היום בלי לערער על המובן מאליו.
מנסה לחלץ את עצמי מתוך תבניות, שדות של תבניות. תבניות אליהן נזרקתי החל מילדותי...כך הדברים נראו ואמורים להיות.
אני יוצרת מודלים עשויים משכבות על גבי שכבות, מתבנתת אותם, יוצקת חומר פלסטי, גמיש, ומחלצת את הצורות כמעט בדיוק כמו שרציתי, אותן הצורות כפי שבניתי את המודלים. זו הסיפור אשר בו אני מרגישה שמוקמתי, אני חומר ביד היוצר, גמיש ומתרפק, מקבל את הגבולות שמציבים לו, לעתים מרגיש תקוע, התבנית לא מאפשרת לו להיחלץ, הוא יוצא בכח, המקומות הקשים קרועים ופצועים, החומר מסמן לתבנית היכן קשה לו, איפה צריך למתוח ולעדן את הגבולות. אני משייפת את התבנית במקומות אשר "תוקעים" את החומר. החומר שוב נשפך את תוך התבנית ומקבל את המקומות החדשים, גבולות פתוחים יותר, מאפשרים יותר. אך עדיין ותמיד הוא יחולץ מהתבנית כחומר ביד היוצר.
סיפורי הוא פשוט לכאורה ומייצג הרבה נשים אחרות, אשר מתפקדות בחייהן כחומר גמיש. התבניות מייצגות את סוכני החיברות אשר אחראים על החברה כולה ומחנכים אותנו מינקותנו איך להיכנס לתוך התבניות ולהישאר בהן. השכבות הן סמל לריבוי. הריבוי כמאפיין ראשי בדמות האישה-האם: ריבוי של רגשות, תפקידים, מחשבות, וריבוי של אנשים מסביב לאישה האם שתפקידה להעניק להם.
